חסכתם כסף. עכשיו איפה שמים אותו? היכרות ראשונה עם עולם ההשקעות

נניח שהצלחתם לחסוך 100,000 שקלים.

הכסף נמצא בבנק, ואתם מתחילים לחשוב שאולי הגיע הזמן לתת לו לעבוד קצת בשבילכם.

ואז מתחילות העצות.

חבר אחד אומר שהכי טוב להשקיע במדד S&P 500. מישהו בעבודה מספר שהרוויח יפה ממניה מסוימת. הבנק מציע פיקדון, ובאינטרנט מדברים על קרנות סל, אג"ח ותיקי השקעות.

כולם נשמעים בטוחים בעצמם.

אבל איך בכלל יודעים מה מתאים לכם?

האמת היא שלא צריך להיות מומחים לשוק ההון כדי להתחיל להבין את האפשרויות. צריך קודם להבין דבר אחד:

אין השקעה אחת שהיא הכי טובה לכולם. יש השקעות שמתאימות למטרות שונות.

השאלה הראשונה היא לא איפה להשקיע, אלא מתי נצטרך את הכסף

נניח שמתוך אותם 100,000 שקלים, חלק מיועד להחלפת רכב בעוד שנתיים, ואת השאר אתם רוצים לחסוך לעתיד הרחוק.

האם נכון להתייחס לשני הסכומים באותה צורה?

לא בהכרח.

כסף שתצטרכו בקרוב צריך להיות זמין, וסביר שלא תרצו להסתכן בירידה משמעותית בערכו בדיוק כשתצטרכו להשתמש בו.

לעומת זאת, כשמדובר בכסף שלא תצטרכו במשך 15 או 20 שנה, אפשר לבחון אפשרויות אחרות, גם כאלה שהערך שלהן עולה ויורד בדרך.

כמובן, כסף שנועד למקרי חירום דורש התייחסות נפרדת, משום שייתכן שנזדקק לו בהתראה קצרה.

לפני שבוחרים השקעה, צריך להבין מה התפקיד של הכסף הזה בחיים שלנו.

ועכשיו, בואו נכיר את האפשרויות המרכזיות.

פיקדון, אג"ח ומניות. מה ההבדל?

שלושת המושגים האלה נשמעים פיננסיים, אבל הרעיון מאחוריהם פשוט למדי.

פיקדון: נותנים לבנק להחזיק את הכסף ומקבלים ריבית

כשמפקידים כסף בפיקדון בנקאי, הבנק משלם לנו ריבית בהתאם לתנאים שנקבעו.

אם מדובר בפיקדון בריבית קבועה, אפשר לדעת מראש מה תהיה הריבית שנקבל אם נחזיק את הכסף עד סוף התקופה.

היתרון הוא פשטות וודאות יחסית גבוהה. החיסרון הוא שלפעמים הכסף סגור לתקופה מסוימת, והריבית לא בהכרח מפצה על עליית המחירים במשק.

בישראל כדאי להכיר גם קרנות כספיות, שמשקיעות בעיקר בנכסים קצרי טווח ובסיכון נמוך יחסית. הן עשויות להוות חלופה לפיקדון עבור חלק מהצרכים, אבל אינן פיקדון בנקאי והתשואה שלהן אינה מובטחת.

אג"ח: במקום להיות שותפים בעסק, אנחנו מלווים כסף

אג"ח היא קיצור של איגרת חוב.

כשחברה או מדינה מנפיקות אג"ח, הן למעשה מגייסות כסף ממשקיעים ומתחייבות להחזיר אותו בהתאם לתנאי האיגרת, בדרך כלל בתוספת ריבית.

אבל יש כאן משהו שחשוב לדעת:

אג"ח היא לא בהכרח השקעה בטוחה.

אם נרצה למכור אותה לפני מועד הפירעון, המחיר שלה יכול להיות נמוך מהמחיר ששילמנו. בנוסף, קיים סיכון שהגוף שהנפיק אותה לא יעמוד בהתחייבויותיו.

לכן יש הבדל משמעותי בין אג"ח ממשלתית לבין אג"ח של חברה שנמצאת בקשיים.

מניה: אנחנו קונים חלק קטן מחברה

כשקונים מניה, רוכשים חלק קטן מהבעלות בחברה.

אם החברה מצליחה והמשקיעים מוכנים לשלם יותר עבור המניות שלה, המחיר עשוי לעלות. חלק מהחברות גם מחלקות לבעלי המניות חלק מהרווחים, שנקרא דיבידנד.

אבל התמונה יכולה ללכת גם לכיוון השני.

חברה יכולה לאכזב, להפסיד כסף או להתמודד עם משבר, ומחיר המניה עלול לרדת משמעותית.

לכן מניות מציעות פוטנציאל לצמיחה, אבל גם חשיפה להפסדים, לעיתים גדולים.

אז מה זו קרן סל, ולמה היא כל כך פופולרית?

נניח שאתם רוצים להשקיע במניות.

אבל איזו חברה לבחור?

אפל? מיקרוסופט? חברה ישראלית? אולי חברה שעוד לא שמעתם עליה?

כאן נכנס רעיון מעניין: במקום לנסות לבחור את החברה שתצליח, אפשר להשקיע בקבוצה של חברות.

למשל, באמצעות קרן שעוקבת אחרי מדד.

מדד הוא למעשה דרך למדוד את הביצועים של קבוצה מוגדרת של ניירות ערך.

אחד המדדים המוכרים הוא S&P 500, הכולל חברות גדולות בארצות הברית.

קרן מחקה מנסה להשיג תשואה דומה לזו של המדד שהיא עוקבת אחריו. במקום שמנהל השקעות יבחר חברות שלדעתו יצליחו במיוחד, הקרן פועלת לפי הרכב המדד וכללי המעקב שלה.

קרן סל היא סוג של קרן שיחידותיה נסחרות בבורסה במהלך יום המסחר. בישראל קרנות סל הן קרנות מחקות, וקיימות גם קרנות מחקות שאינן נסחרות באותה צורה. בעולם קיימים גם מוצרי ETF המנוהלים באופן פעיל.

המשמעות עבורנו פשוטה: אפשר לקבל חשיפה לקבוצה גדולה של נכסים באמצעות רכישה אחת, בהתאם למה שהקרן מחזיקה.

וזה מביא אותנו לאחת ההבחנות החשובות ביותר בעולם ההשקעות.

מה עדיף, לבחור מניות לבד או להשקיע במדד?

נניח שהשקעתם את כל הכסף שלכם בחברה אחת.

אם היא תצליח מאוד, תוכלו ליהנות מעלייה גדולה. אבל אם היא תיקלע לקשיים, חלק משמעותי מהכסף שלכם עלול להיפגע.

לעומת זאת, בקרן שעוקבת אחרי מדד מניות רחב, ההשקעה מתחלקת בין חברות רבות.

זה נקרא פיזור השקעות.

הפיזור מקטין את התלות בחברה אחת, אבל חשוב להבין שהוא לא מבטל סיכון.

אם שוק המניות כולו יורד, גם קרן שמחזיקה מאות מניות יכולה לרדת בצורה משמעותית.

ויש עוד משהו שלא כולם יודעים:

לא כל קרן מחקה מעניקה פיזור רחב באמת.

קרן שעוקבת אחרי מדד של חברות טכנולוגיה, למשל, עדיין תלויה מאוד במה שקורה בענף הטכנולוגיה.

אפילו רכישה של כמה קרנות שונות לא בהכרח משפרת את הפיזור, אם כולן מחזיקות פחות או יותר את אותן חברות.

ומה לגבי בחירת מניות באופן עצמאי?

זו גישה שדורשת בדרך כלל יותר מחקר, ידע ומעקב, וגם אז אין הבטחה שנצליח לבחור מניות שיניבו תשואה גבוהה מזו של השוק.

השקעה במדד רחב אינה ניסיון לנחש מי תהיה המנצחת הגדולה הבאה. היא דרך להשתתף בביצועי השוק שהמדד מייצג, בלי לנסות לבחור כל חברה בנפרד.

זה הבדל מהותי.

ההוצאה הקטנה שיכולה לעלות לכם עשרות אלפי שקלים

כשאנחנו בוחנים השקעה, אנחנו בדרך כלל שואלים:

"כמה אפשר להרוויח?"

אבל יש שאלה נוספת שחשוב לא פחות לשאול:

כמה עולה לי להחזיק את ההשקעה?

לקרנות השקעה יש דמי ניהול, שנגבים מתוך נכסי הקרן. כלומר, לא תמיד תראו חיוב נפרד בחשבון, אבל העלות עדיין מקטינה את התשואה שלכם.

וכאן קורה משהו מעניין.

נניח שהשקעתם 100,000 שקלים במשך 20 שנה.

לצורך המחשה בלבד, נניח ששתי השקעות מניבות בדיוק אותה תשואה של 6% בשנה, לפני דמי ניהול.

באפשרות הראשונה דמי הניהול הם 0.5% בשנה.

באפשרות השנייה הם 1.5%.

התוצאה לאחר 20 שנה, לפי החישוב התיאורטי:

הפרש של נקודת אחוז אחת בלבד בדמי הניהול יצר פער של כ־51,000 שקלים.

איך זה ייתכן?

כי העלויות לא רק מקטינות את הרווח באותה שנה. הן גם מקטינות את סכום הכסף שיכול להמשיך לצמוח בשנים הבאות.

חשוב לזכור שדמי ניהול אינם העלות היחידה. בהתאם לאופן ההשקעה יכולות להיות גם עמלות קנייה ומכירה, דמי ניהול חשבון ניירות ערך, עלויות המרת מטבע ועלויות נוספות.

גם מסים ואינפלציה משפיעים על התוצאה שנשארת לנו בפועל.

הדוגמה היא חישוב תיאורטי בקירוב, בהנחת תשואה קבועה, ללא הפקדות נוספות ולפני מסים ואינפלציה. אין בה הבטחת תשואה.

כלל חשוב: אל תשוו השקעות רק לפי התשואה. בדקו גם כמה מהתשואה נשארת אצלכם אחרי העלויות.

כמה כללי אצבע שכדאי לקחת איתכם

יש כמה עקרונות פשוטים שיכולים לעזור לנו להימנע מטעויות נפוצות.

כסף שתצטרכו בקרוב לא כדאי לבסס על תקווה שהשוק יעלה בדיוק בזמן.

גם השקעה טובה לטווח ארוך יכולה להיות בירידה כאשר מגיע הרגע שבו אנחנו צריכים למשוך את הכסף.

לא רודפים אחרי מה שהרוויח הכי הרבה בשנה שעברה.

תשואות עבר יכולות ללמד אותנו על התנהגות ההשקעה, אבל הן לא מבטיחות שההצלחה תחזור.

ככל שמבטיחים לנו תשואה גבוהה יותר בלי סיכון, כך כדאי להיות חשדניים יותר.

בעולם ההשקעות, פוטנציאל לתשואה גבוהה בדרך כלל כרוך בנטילת סיכון. הבטחות לרווחים גבוהים ובטוחים הן סימן אזהרה.

נזילות אינה זהה לביטחון.

נזילות היא האפשרות להפוך השקעה לכסף זמין במהירות יחסית. אבל גם השקעה שאפשר למכור בתוך רגע עשויה להיות שווה באותו רגע פחות ממה ששילמנו עליה.

היכולת לספוג הפסד חשובה לא פחות מהנכונות לקחת סיכון.

לא מספיק להגיד לעצמנו שאנחנו מוכנים לראות ירידות. צריך לשאול אם נוכל להמשיך להתנהל כלכלית גם במקרה שההשקעה תרד בצורה משמעותית.

לפני שבוחרים השקעה, בדקו ארבעה דברים

נחזור למשפחה שהצליחה לחסוך 100,000 שקלים.

במקום לחפש מיד את ההשקעה עם התשואה הגבוהה ביותר, אפשר להתחיל מבדיקה פשוטה:

1. מתי נצטרך את הכסף?

בעוד שנה? חמש שנים? או אולי רק בעוד עשרים שנה?

2. במה הכסף באמת מושקע?

האם מדובר בפיקדון, הלוואה לחברה באמצעות אג"ח, מניה של חברה אחת או קרן שמחזיקה מאות ניירות ערך?

3. מה הסיכון ומה יקרה אם השווי ירד?

האם נוכל להרשות לעצמנו להמתין, או שנהיה חייבים למשוך את הכסף גם בהפסד?

4. כמה ההשקעה עולה לנו?

דמי ניהול, עמלות ועלויות נוספות יכולות לעשות הבדל משמעותי לאורך זמן.

אם אנחנו יודעים לענות על השאלות האלה, כבר הרבה יותר קל להבין מה מציעים לנו ומה אנחנו באמת קונים.

ההשקעה הטובה ביותר היא לא בהכרח זו שכולם מדברים עליה

עולם ההשקעות מלא במוצרים, מדדים, תחזיות והמלצות.

קל מאוד להרגיש שכולם יודעים משהו שאנחנו מפספסים.

אבל המטרה שלנו אינה לנחש איזו מניה תזנק בשנה הבאה או למצוא את הקרן שכולם מדברים עליה עכשיו.

המטרה היא להבין איזה תפקיד הכסף צריך למלא בחיים שלנו, אילו אפשרויות קיימות ומה המחיר והסיכון של כל בחירה.

ככל שאנחנו מבינים טוב יותר את האפשרויות, כך אנחנו פחות תלויים בעצה של חבר, בכותרת בעיתון או בסרטון משכנע ברשת.

כי בסופו של דבר, השקעה חכמה לא מתחילה בשאלה "איפה אפשר להרוויח הכי הרבה?", אלא בשאלה "מה נכון לעשות עם הכסף שלי, ולמה?"

המאמר נועד לידע כללי ולחינוך פיננסי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או המלצה אישית לרכישה או למכירה של מוצר פיננסי. החלטות השקעה צריכות להתקבל לפי הנסיבות האישיות, ובמידת הצורך בהתייעצות עם בעל רישיון מתאים.